לפעמים יש לי שאלות שאני חושבת שאני יודעת מה התשובה עליהן ועל אחת מהשאלות אני רוצה לכתוב את הרשומה הזאת כי הכתיבה עוזרת לי לארגן את המחשבה ולהגיע לתובנות. השאלה ששאלתי את עצמי היא איך אני יכולה לשתף אנשים בדברים אם התשובות שלהם לא נכונות או לא מדוייקות.
השאלה הזאת העסיקה אותי והתובנה שהגעתי אליה היא שאני רוצה ליצור קשר אישי עם חלק מהאנשים לא בגלל שאני רוצה לשכנע אותם בדיעות שלי או להיות צודקת בכל דבר אלא פשוט בגלל שאני אוהבת/ מחבבת אותם ואולי זה מה שחשוב יותר מהכל. אף פעם לא הייתי בעמדה שמשפיעה על מישהו חוץ מבמשפחה האישית שלי וגם שם זה לא משהו שהוא חד משמעי. אני מנסה לתת מקום גם לדיעות של בעלי ומנסה לעבוד על עצמי בהיבט הזה למרות שזה לא קל.
מודה שבפועל אני לא יודעת איך תהיה ההתנהלות באותם הקשרים כי כפי שכתבתי לפני כן אף פעם לא הייתי גם בקשרים אישיים כאלה (תלוי במי מדובר) וגם בעמדה שעלולה להשפיע על הצד השני או אולי להשפיע עלי כבר הרבה שנים. מה שאני כן יודעת זה שאני כן מרגישה משהו ואני לא רוצה לוותר על זה גם אם הדיעות מנוגדות וגם אם זה נראה שדברים לא מסתדרים, אני רוצה לנסות להתקרב בשביל לדעת. יש לי הרגשה שמבחינה רגשית אני יכולה להיות שם ולהיות כנה למרות שאולי זה יהיה קצת מביך אבל אני לא בטוחה שאני יודעת עם אנשים ספציפים איך לעשות את הצעד הראשון ע"מ שדברים יקרו.
