‏הצגת רשומות עם תוויות מבוכה. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מבוכה. הצג את כל הרשומות

יום שבת, 15 בנובמבר 2025

על הקשרים האישיים שלי

 

לפעמים יש לי שאלות שאני חושבת שאני יודעת מה התשובה עליהן ועל אחת מהשאלות אני רוצה לכתוב את הרשומה הזאת כי הכתיבה עוזרת לי לארגן את המחשבה ולהגיע לתובנות. השאלה ששאלתי את עצמי היא איך אני יכולה לשתף אנשים בדברים אם התשובות שלהם לא נכונות או לא מדוייקות. 

השאלה הזאת העסיקה אותי והתובנה שהגעתי אליה היא שאני רוצה ליצור קשר אישי עם חלק מהאנשים לא בגלל שאני רוצה לשכנע אותם בדיעות שלי או להיות צודקת בכל דבר אלא פשוט בגלל שאני אוהבת/ מחבבת אותם ואולי זה מה שחשוב יותר מהכל. אף פעם לא הייתי בעמדה שמשפיעה על מישהו חוץ מבמשפחה האישית שלי וגם שם זה לא משהו שהוא חד משמעי. אני מנסה לתת מקום גם לדיעות של בעלי ומנסה לעבוד על עצמי בהיבט הזה למרות שזה לא קל.

מודה שבפועל אני לא יודעת איך תהיה ההתנהלות באותם הקשרים כי כפי שכתבתי לפני כן אף פעם לא הייתי גם בקשרים אישיים כאלה (תלוי במי מדובר) וגם בעמדה שעלולה להשפיע על הצד השני או אולי להשפיע עלי כבר הרבה שנים. מה שאני כן יודעת זה שאני כן מרגישה משהו ואני לא רוצה לוותר על זה גם אם הדיעות מנוגדות וגם אם זה נראה שדברים לא מסתדרים, אני רוצה לנסות להתקרב בשביל לדעת. יש לי הרגשה שמבחינה רגשית אני יכולה להיות שם ולהיות כנה למרות שאולי זה יהיה קצת מביך אבל אני לא בטוחה שאני יודעת עם אנשים ספציפים איך לעשות את הצעד הראשון ע"מ שדברים יקרו.


יום שלישי, 11 בנובמבר 2025

למי שאני אוהבת

יש לי פנטזיה שאני לא יודעת אם היא אמיתית או לא אך למרות זאת אני רוצה להעלות אותה על הכתב. אם יש סיכוי שהיא אמיתית אני רוצה להיות מסוגלת להביע אותה וגם אם היא תשאר בגדר פנטזיה לפחות זו תהיה האמת שלי:

יש מישהי שאני חושבת שאני אוהבת ולפעמים אני מרגישה שאני מחוברת אליה בנפש, כלומר שיש חיבור שהוא מעבר למילים, חיבור שלא ניתן להסביר אותו, שהיא יכולה להבין ולהכיל אותי מבלי לשפוט. אני לא יודעת למה החיבור הזה נוצר, זה פשוט קרה וקשה לי להתעלם ממנו ולהסתיר את הרגשות שלי כאילו אני לא מרגישה שום דבר כי אני מרגישה.

דווקא הייתי רוצה להגיד לה מה אני מרגישה וכמה התגעגעתי אבל זה מאוד מביך אותי ואפילו בזמן שאני כותבת את הרשומה הזאת אני מרגישה מובכת ולא בטוח שאצליח לומר בדיוק את מה שאני רוצה לומר. ע"מ שזה יקרה הקשר צריך להיות מבוסס על אמון ועל משהו אמיתי שמגיע מהלב. זה דבר שלוקח זמן, אי אפשר להאיץ או לדחוק בתהליך הזה. אני יודעת שאמון מחייב בין שאר הדברים גם להיות מסוגלת לומר את האמת ואני באמת מתכוונת לספר מה שעבר עלי ואולי לנסות בצורה מסויימת לגרום לה להבין שהיא באמת הייתה חסרה לי ולקוות שהיא תבין אותי.

אני מוכנה לעשות הרבה בשביל שהקשר הזה יצליח. מצד אחד אני צריכה להרגיש שהיא רוצה ומוכנה להיות שם בשבילי כי זה אמור להגיע מתוך רצון פנימי שלה ומצד שני לא הייתי רוצה להתחנן בשביל שהיא תיהיה שם איתי אבל אני יודעת שלא אצליח להבין בעצמי האם זה נגמר או שעדיּין יש לזה סיכוי. אף פעם לא הכרתי אדם כזה ואני רוצה לנסות להחזיר אותה לחיים שלי. אני עדיין לא יודעת איך אבל אני חייבת לנסות.

על עבר, דימיון ומציאות

 אני לא מבינה למה פתאום הן צצות לי במחשבה? הן שייכות לעבר, אם הן לא חלק מהווה שלי, אז מה הסיכוי שהן יהיו חלק מהעתיד שלי? לעולם לא העזתי לחשו...