‏הצגת רשומות עם תוויות ילדות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ילדות. הצג את כל הרשומות

יום שלישי, 11 בנובמבר 2025

למי שאני אוהבת

יש לי פנטזיה שאני לא יודעת אם היא אמיתית או לא אך למרות זאת אני רוצה להעלות אותה על הכתב. אם יש סיכוי שהיא אמיתית אני רוצה להיות מסוגלת להביע אותה וגם אם היא תשאר בגדר פנטזיה לפחות זו תהיה האמת שלי:

יש מישהי שאני חושבת שאני אוהבת ולפעמים אני מרגישה שאני מחוברת אליה בנפש, כלומר שיש חיבור שהוא מעבר למילים, חיבור שלא ניתן להסביר אותו, שהיא יכולה להבין ולהכיל אותי מבלי לשפוט. אני לא יודעת למה החיבור הזה נוצר, זה פשוט קרה וקשה לי להתעלם ממנו ולהסתיר את הרגשות שלי כאילו אני לא מרגישה שום דבר כי אני מרגישה.

דווקא הייתי רוצה להגיד לה מה אני מרגישה וכמה התגעגעתי אבל זה מאוד מביך אותי ואפילו בזמן שאני כותבת את הרשומה הזאת אני מרגישה מובכת ולא בטוח שאצליח לומר בדיוק את מה שאני רוצה לומר. ע"מ שזה יקרה הקשר צריך להיות מבוסס על אמון ועל משהו אמיתי שמגיע מהלב. זה דבר שלוקח זמן, אי אפשר להאיץ או לדחוק בתהליך הזה. אני יודעת שאמון מחייב בין שאר הדברים גם להיות מסוגלת לומר את האמת ואני באמת מתכוונת לספר מה שעבר עלי ואולי לנסות בצורה מסויימת לגרום לה להבין שהיא באמת הייתה חסרה לי ולקוות שהיא תבין אותי.

אני מוכנה לעשות הרבה בשביל שהקשר הזה יצליח. מצד אחד אני צריכה להרגיש שהיא רוצה ומוכנה להיות שם בשבילי כי זה אמור להגיע מתוך רצון פנימי שלה ומצד שני לא הייתי רוצה להתחנן בשביל שהיא תיהיה שם איתי אבל אני יודעת שלא אצליח להבין בעצמי האם זה נגמר או שעדיּין יש לזה סיכוי. אף פעם לא הכרתי אדם כזה ואני רוצה לנסות להחזיר אותה לחיים שלי. אני עדיין לא יודעת איך אבל אני חייבת לנסות.

יום רביעי, 29 באוקטובר 2025

מתחילה מחדש... שוב

חוזרת לכתוב לאחר שמחקתי את הבלוג שלי פעם נוספת ולא הצלחתי לשחזר אותו או לפחות לנסות להעתיק ולשמור לעצמי רשומה אחת שאהבתי במיוחד. ברגע של יאוש מכל המצב החלטתי לקנות יומן אישי עם מנעול וניסיתי לכתוב בו אך הגעתי למסקנה שזה הרבה יותר קשה לערוך, לתקן ולשנות את הניסוח.

אני לא יודעת בדיוק מה הסיבה שמחקתי את הבלוג. אני משקיעה וכותבת במשך שנים ופתאום מתרחש משהו אצלי בראש שגורם לי להרוס הכל וכל ההשקעה יורדת לטימיון. בפעם הראשונה שמחקתי את הבלוג הייתה לי חרדה ובפעם הנוכחית פשוט השתחזרו לי זכרונות מהעבר. השחזור הזה גרם לי להזכר במה שקרה לי בילדות וזה לא היה אירוע ששכחתי ממנו, פשוט לא תמיד הוא נמצא במודעות.

נפגעתי מאוד מכל מה שקרה לי וממש התפרקתי בבית של ההורים וזה היה מביך. כנראה שאני לא חזקה מספיק כדי להתמודד עם מה שהחיים מזמנים. אמא שלי אמרה שאולי יש דברים שקשה לי לשתף ולכן זה מתפרץ אצלי בצורה של בכי בלתי נשלט. 

 הפגיעה הייתה קשה ולמרות זאת אני חוזרת לכתיבה  ומקווה שהשחזור זה לא יחזור על עצמו יותר וגם שלא אמחוק את הבלוג בפעם השלישית בעקבות כך.


על עבר, דימיון ומציאות

 אני לא מבינה למה פתאום הן צצות לי במחשבה? הן שייכות לעבר, אם הן לא חלק מהווה שלי, אז מה הסיכוי שהן יהיו חלק מהעתיד שלי? לעולם לא העזתי לחשו...